TAP-AIR » שנה של תקווה – פרוייקט המשלב אומנות רחוב, גרפיטי והתחדשות עירונית בסימן שנה למלחמת חרבות ברזל.
אמנות הרחוב וציורי הקיר חווים פריחה מחודשת בשנים האחרונות, כשהם מכניסים צבע ועניין לבניינים ציבוריים, משרדים, וחללים אישיים כמו חדרי ילדים, בתי ספר, גנים ועוד. פרויקט "שנה של תקווה" בניהולם של האמן לירן טפירו וליסה מינסוזניק, הוא דוגמה מרגשת כיצד אמנות רחוב וגרפיטי מסוגלים להחיות מבנים ישנים ולהפוך אותם למוקדי עניין ולמקורות השראה.
בחג הסוכות האחרון (אוקטובר 24) נכנסו לבניין ישן בן שלוש קומות בעיר פתח תקווה 60 אמני גרפיטי שונים שצבעו וציירו בכל דירות וחללי הבניין, שתוכנן להריסה כחלק מפרויקט פינוי בינוי והתחדשות עירונית של חברת הנדלן יסודות בלב בעמ. הבניין הפך לתערוכה צבעונית וחיה של ציורי קיר וגרפיטי בן 5 ימים. לירן טפירו, אמן עם ניסיון רב בציורי קיר ואמנות רחוב, גייס כ-60 אמנים שונים מכל הארץ, אשר במהלך שבועיים בלבד, הפכו את הקירות הבניין, חדרי מדרגות והדירות לבמה לאמנות עוצמתית ומלאת רגש.
הבניין חולק לשלושה אזורים שונים, כאשר כל קומה בתערוכה עסקה בנושא שונה: קומה 1- תקווה ברגעי משבר, קומה 2- התמודדות הכלה וצמיחה וקומה 3- תקווה ישראלית. כל קומה הציגה את המסר שלה באופן חזותי ייחודי ומעורר השראה, שהכניס את המבקרים למסע רגשי דרך עולמות שונים של חוויות ותקוות.
העבודות בבניין הציגו קשת של סגנונות, החל מגרפיטי צבעוני ובועט, ועד לציורי קיר המשלבים ריאליזם עם נגיעות אישיות של כל אמן. אמנות רחוב בסגנון הזה, שמוצגת בתערוכה זמנית, מאפשרת גם ביטוי חופשי ונועז וגם גישה ישירה לקהל הרחב, כך שכל מבקר יכול למצוא נקודות הזדהות.
בנוסף לפרויקט זה, לירן טפירו מתמחה גם בציורי קיר באזורים נוספים, כמו במשרדים ובחדרי ילדים. אמנות הקיר, שמשמשת כלי עיצובי חי ומרשים, מביאה עמה לא רק יופי אסתטי אלא גם מסרים שמרוממים את הנפש – דבר שמתאים לא רק בתערוכות ותצוגות אלא גם בסביבות עבודה, הבית ואפילו אירועים.
לירן עצמו צייר את חזית הבניין, עם דימוי עוצמתי של ילדה תמימה ואופטימית, שמושיטה את ידה לעבר ציפור צבעונית עם כנפיים פרושות. הדמות הזו, שמקרינה תקווה, אור ואופטימיות, הפכה לסמל של הפרויקט כולו.
הדמות והציפור יחדיו מספרות את התקווה שקיימת בכל אחד מאיתנו באמצעות יצירתיות ואופטימיות אינסופית
למיזם "שנה של תקווה" הגיעו כ-800 מבקרים מדי יום, כולל משפחות, ילדים, ומבוגרים שהתבוננו בעיניים בוהקות על קירות הבניין המלאים באמנות. עבור רבים, התערוכה הייתה הזדמנות להתחבר מחדש עם התקווה ועם האפשרות להאמין בעתיד טוב יותר. ילדים שהגיעו לתערוכה קיבלו השראה לפתח את היצירתיות שלהם, בעוד מבוגרים התרגשו מהיכולת של אמנות הקיר והגרפיטי לספר סיפור ולרגש.
הפרויקט התקיים בסיוע חברת צבע MTN וBGBOND שסיפקו את החומרים לאמנים ותמכו במיזם היצירתי. תודה גדולה לאמנים שתרמו מכישרונם ויצרו בניין מרגש ומיוחד, מלא בתקווה ואופטימיות שהועברה לכל המבקרים.
תודה למבקרים שהפכו את התערוכה הזו לחוויה מרגשת ומלאת משמעות.
הפרויקט "שנה של תקווה" לא היה מתממש ללא התמיכה והמאמץ של צוות מסור ומקצועי שליווה והשתתף לאורך כל הדרך. הצוות השקיע ימים ולילות כדי להפוך את החזון למציאות, וכל אחד מהם תרם מהידע, הכישרון והמסירות שלו לפרויקט. ליסה מינסזוניק, ששימשה כיד ימיני בתהליך – כסגנית מנהל הפרויקט וכמנהלת קריאייטיב ראשית. ליסה הייתה מעורבת בכל שלב, מהתכנון הראשוני ועד הביצוע הסופי, ודאגה שכל פרט יתנהל בצורה מושלמת ומדויקת. התמיכה והמחויבות שלה היו מפתח להצלחת המיזם, ואין לי ספק שהיצירתיות והאכפתיות שהיא הביאה הוסיפו ממד נוסף וייחודי לפרויקט.
לסיכום – אמנות כגשר בין עולמות, אמנות הקיר והגרפיטי יצרו כאן מרחב שמחבר בין העבר לעתיד ובין משבר לתקווה. לא רק תערוכה, אלא חוויה עמוקה שנוגעת בלבם של מבוגרים וילדים כאחד.
אמנות חזותית כדרך להתמודד עם קושי ולבנות מחדש
אמנים משתתפים-
לירן טפירו, תום בר דוב, חמי ארט, NAS, איתי נבט, ניב קוריש, the missk, דודי שובל, צוות משוררות רחוב, איתי ארד, ladybug art, אביאל זיו, נילי זבדסקי, יובל כהן, שאנן, LBIZ, HOLLY_PAPER, עומרי וגנר, אריאל עשת, SOLT.OCH, ברי רוזנפלד, גאקוב, אלמן, עמית משולם, גאמא וצארלי קינן, ליהי בנו, KLO, WAJA_ RASS, עידו הדס, דורי אהרוני, נטע סולדוב, דניאלהכורברג ינאי, ליאור אביב, דורי סו, רפי בלר, שי כחלון, מולה.